הדרן הרבי על מסכת חגיגה

שתי גישות למאמר הגמרא בסוף חגיגה
מעשה באחד מחסידיו של האדמו"ר ר' יואל מסאטמר שלא זכה לפרי בטן. לאחר הפצרות רבות מרבו – אמר לו: עליך ללכת לרבי מליובאוויטש, הוא יוכל לסייע לך.
היהודי הגיע עם זוגתו לרבי וביקשו את ברכתו, והרבי הפנה אותם לרופא מסויים, שלאחר מכן אכן הגיעה הישועה דרכו וביתם התמלא בבנים.
לימים סיפר היהודי להרה"ח חיים מאיר בוקיעט ז"ל, ראש ישיבת "ליובאוויטשער ישיבה" בפלטבוש, שבטרם נפרד, אמר לו הרבי:
- כמדומני שלאחרונה היה יארצייט בסאטמר, שבו נוהג האדמו"ר לשאת דברים ולערוך סיום. אולי תואיל לחזור על איזה 'וורט' ששמעת מהרבי שלך במעמד זה?
- השיב היהודי: שהרבי שלו ערך סיום על מסכת חגיגה, והתעכב על הנאמר בסוף המסכת שהאור של גיהנום אינה שולטת בפושעי ישראל, שמלאין מצוות כרימון דכתיב "כפלח הרמון רקתך". בין השאר תמה: אם הם 'פושעי ישראל' – כיצד ניתן לומר עליהם שהם 'מלאים מצוות כרימון'?
פני הרבי החווירו, רעד קל נראה בפניו הק', עד שאותו יהודי התחרט על הדברים שאמר, והרבי הגיב:
- אף אני למדתי את הגמרא בחגיגה, ולי היה קשה בדיוק להיפך: אם הם מלאים מצוות כרימון – כיצד שייך לכנותם פושעי ישראל?
(מפי הרב מרדכי מ. לאופר, 'התקשרות' גליון תצז, בשם הרב פייביש וואגעל, משלוחי הרבי בלונדון, ששמע זאת ממחותנו הרב בוקיעט ז"ל בעל הסיפור)

נקודה קצרה לסיום מסכת חגיגה
רמז בטעם שאין האור שולטת בת"ח
בסיום מסכת חגיגה נאמר: "אמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר תלמידי חכמים אין אור של גיהנם שולטת בהן".

ויש לבאר בטעם הדבר:
במסכת פסחים מסופר (נד, א) שביום השני נברא גהינום, ויש לומר שמדוע נברא דווקא ביום שני – כי בו נבראה מחלוקת, כנאמר במדרש , ולכן דווקא בו יכול להיברא הגהינום.

ע"פ זה מובן מדוע "תלמידי חכמים אין אור של גיהנם שולטת בהם", כי הרי "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם" (סיום מס' ברכות ועוד), וממילא לא שייך אצלם עניין הגהינום, שנברא ביום שני , יום של מחלוקת.